ראש מועצת שומרון יוסי דגן ספד ללוחם המילואים מגבעות יצהר שנפל בעזה: “היית מסור כל כולך להתיישבות בשומרון ולצה”ל. שבוע אחרי חתונתך – כבר היית שוב בחוד בעזה”. דגן פנה לרות, אלמנתו של אברהם: ״הכאב הנורא יוביל אותנו להתחזק יחד, לבנות עוד יותר את השומרון וכל ארץ ישראל, לנצח יותר חזק את אויביינו
רס״ר במילואים אברהם אזולאי, תושב גבעת השקד ביצהר, שנפל בקרב גבורה בחאן יונס מול מחבלי חמאס, בזמן שניסו לחטוף אותו, מובא כעת (חמישי) למנוחות.
ראש מועצת שומרון ספד לו: ״אחינו הלוחם הקדוש, רס”ר אברהם אזולאי בן הארץ הטובה. אוהב הארץ ובונה הארץ. גיבור שנלחם בגבורה עילאית עד הרגע האחרון. היית מסור כל כולך להתיישבות לבניין ארץ ישראל בשומרון ובכל מקום.
״בלחימה בצה”ל, בעבודת ה’ שלך ששילבה את שני הדברים האלו. כל חייך הקצרים קיימת את דברי חז”ל, בכל לבבך ובכל נפשך, אפילו נותל את חייך, בחייך וגם במותך
אברהם, אתה אריה בדור של אריות, דור ניצחון, דור של גיבורים שלא נופלים מלוחמי יהושע בן נון ודוד המלך, החשמונאים ולוחמי בר כוכבא, האצ”ל והלח”י. דור שאתה, אברהם הקדוש, מייצג אותו יותר מכל – כנער, כאזרח בונה הארץ וכלוחם עז נפש.
כמו שנקרא בפרשת השבוע: “הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא. לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה”. מאז היותך בן נער בנית את הארץ, במסירות נפש בשומרון היית שותף לאין ספור פריצות דרכים, הכשרת התיישבות צעירה – בשעות לא שעות, בכל מקום, בגבעות, בחוות, ביישובים, ובעיקר בבנייה בשלד, התחום שבו התמקצעת. עבדת וחינכת יהודים שעובדים בעבודה עברית.
אבל בחרת לעזוב הכול ולצאת למילואים, להילחם את מלחמות ישראל. חתרת לחזית, לחוד, לאתגרים הקשים ביותר. שבוע אחרי שהתחתנת עם רות אשתך הגיבורה כבר היית שוב בשטח. קיימתם יחד את דברי חז”ל במשנה: שבמלחמת מצווה יוצא חתן מחדרו, זה היה של שניכם ביחד. קיימתם את דברי הרמב”ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם: לא לחשוב על הבית הפרטי, אלא להתמקד במלחמה ולקדש את ה’.
יצאת כלוחם גאה, חזק, נעול מטרה. עושה הכול ברמה הגבוהה ביותר, כמו חמישה אנשים. לא חיפשת קיצורי דרך אף פעם. לא ביצהר, לא בגבעה, לא בבניין הארץ בעבודה עברית, לא בהקמת יישובים חדשים, לא בלחימה בעזה. התעקשת לעשות הכול בגבורה ובהכול להצליח.
בין אם זה ביצהר, בצנחנים, על הבאגר ברצועת עזה, להרוס את הרשע. לא היה אכפת לך מה יאמרו או יחשבו עליך. המחבלים ימח שמם ימחק לא ידעו במי הם נתקלים. הם חשבו שהם יחטפו אותך, והם לא יכלו לך. גם כשנפצעת קשה תפקדת בגבורה, עילאית עד שעלית בסערה השמיימה”.
דגן פנה לאלמנתו ומשפחתו של אברהם: ״רות היקרה והגיבורה, משפחות אזולאי ויוגב, הקושי והכאב הנורא הזה, אני מבטיח לכם, בשם כל ההתיישבות בשומרון: הקושי הנורא הזה יוביל אותנו להתחזק עוד יותר בדרכו של הלוחם, רס”ר אברהם הגיבור ה’ ייקום דמו.
אנחנו עומדים כאן ומבטיחים, נשבעים לך, אחינו היקר – הלוחם, רס”ר אברהם הזולאי: לעולם לא נשבר. לא בשומרון, לא בכל ארץ ישראל. העם היהודי ימשיך ויחזק עוד יותר את בניין ארץ ישראל. אנחנו נבנה עוד יותר את יצהר, שמסרת את חייך, בשבילה, ובשביל מרחביה, ובשביל כל השומרון, בשביל צה”ל – באמונה וביחד”
אחינו הקדוש, רס”ר אברהם אזולאי, אתה תלחם מלמעלה. אנחנו יודעים שאתה נלחם שם עכשיו. תיתן לנו כוח משם, תאחז בכיסא הכבוד, תתפלל על אשתך הגיבורה, על חבריך לנשק, על ההורים, על משפחת ההתיישבות ביצהר ובשומרון, על כל חיילי צה”ל ומדינת ישראל, על החטופים והחטופות.
אתה תלחם שם כמו שנלחמת כאן, ואנחנו נשבעים לשים את הרגל על הגז עוד יותר. ועם ישראל, גם בשבילך, ינצח.